מהיום תזכרי
להאיר את הבית!

שבת המלכה בפתח, וזה הזמן לכבדהּ ולענגהּ כראוי לה. אנו נקבל את פניה בבית נקי ומסודר, בשולחן שבת ערוך בהדר ובנרות השבת, המפיצים אור בבית ומשרים אווירה נעימה ושמחה. בעבר היוו נרות השבת אמצעי תאורה בסעודת ליל שבת, אך גם כיום הנרות אינם מיותרים; לאורם החם יש סגולה מיוחדת לסלק את החושך מן הלב, ולמלא את הנפש בשמחה ובשלווה שישרו על כל בני המשפחה. המצווה להאיר את הבית ניתנה לנשים דווקא, שכן הן נותנות את הטון וקובעות את האווירה בבית. כשאישה מדליקה נרות שבת, היא נכנסת מיום חול לשבת קודש, ובבת אחת מכניסה את הקדושה לביתה.

מועד ההדלקה חל עם כניסת השבת. השבת מתחילה ביום שישי בערב, סמוך לשקיעת השמש, שכן ביהדות היממה מתחילה מן הערב ומסתיימת למחרת בצאת הכוכבים. מועד ההדלקה הוא ביום שישי בערב, זמן מה לפני שקיעת השמש. מאחר ומועד השקיעה משתנה משבת לשבת, גם זמן ההדלקה אינו אחיד. יש גם הבדלים בין אזורים גאוגרפיים שונים, ולכן בכל יום שישי יש להתעדכן בזמן הדלקת הנרות המתאים למקום המגורים. אם אישה שכחה להדליק את הנרות בזמן הנקוב, אין להדליקם לאחר שקיעת השמש, שכן השבת נכנסת גם ללא הדלקה זו, ובשבת אין מבעירים אש. לא רק בערב שבת מדליקים נרות, אלא גם בערבי חג. נוסח ברכת הדלקת הנרות בערבי חג שונה מזו של ערב שבת.

כל אישה וכל בת, בכל גיל, יכולות להדליק נרות שבת. גם אם אימא מדליקה נרות, כדאי שבתה תדליק בעצמה. ילדה עד לנישואיה תדליק נר אחד, ואישה נשואה תדליק שני נרות. לפני ההדלקה כדאי לשלשל מטבע בקופת צדקה, שכן זוהי עת רצון. מדליקים את הנרות, מכסים את הפנים בכפות הידיים, ומברכים:
"בָּרוּךְ אַתָּה אֲדנָֹי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶֹשׁ"